יציאת התינוק מבית החולים מלווה את הוריו בשמחה, אך גם בחששות לקראת הטיפול בו בבית. בעת הטיפול בתינוק חשוב להתייחס לנושא הבטיחות על מנת להבטיח שמירה על שלמות התינוק, בריאותו ומניעת פגיעות. כאן תוכלו לקרוא את המלצות משרד הבריאות אשר נועדו לסייע להורים לטפל בתינוק בשבועות הראשונים עם הגיעו הביתה. לקבלת מידע נוסף בנושאים אלו מומלץ להיוועץ באחות טיפת חלב
ארגון חדר התינוק
יש לוודא שחדר השינה של התינוק יהיה בטיחותי, בין אם התינוק ישן במיטתו או במיטת ההורים.
רצוי להציב את מיטת התינוק ליד קיר פנימי של הבית, באזור מואר ומאוורר.
על המיטה והמזרון לעמוד בתו התקן הישראלי (הרווח בין הסורגים לא יעלה על 7 ס"מ).
דופן המיטה חייב להיות סגור במשך כל היממה. גלגלי המיטה חייבים להיות נעולים.
אין להשאיר את התינוק על משטח פתוח וגבוה ללא השגחה. כאשר התינוק נמצא בסלקל אין להניחו במקום גבוה אלא תמיד על הרצפה.
אין להשאיר חוטים/ כבלים/ חבלים (מהווילונות למשל) קרוב לעריסת התינוק.
אביזרי חימום / קירור
ניתן לחמם סביבת התינוק על-ידי רדיאטור או מזגן. לצינון החדר: מזגן או מאוורר (לוודא שהמאוורר לא יופעל ישירות מעל התינוק).
בעת חימום החדר מומלץ להשאיר פתח חלון לאוורור, על מנת למנוע התייבשות.
בתקופת החורף רצוי להוציא את התינוק מחדרו לפחות פעם ביום ולאוורר את החדר.
לשמירה על לחות באוויר, ניתן להניח קערית מלאה במים.
לתשומת לב בנושא בטיחות: אין למקם אביזרים או חפצים העלולים להתלקח בסמוך למיטת התינוק או לוילונות!
שמירת חום גוף
תינוק רגיש יותר ממבוגר לטמפרטורות נמוכות וחום גופו עלול לרדת בקלות רבה יותר. לכן חשוב לשמור על טמפרטורת החדר ולהקפיד על לבוש מתאים.
הטמפרטורה הרצויה בחדר התינוק היא בין 21°-23° (מעלות צלזיוס). בעת האמבטיה כדאי שהטמפרטורה בחדר תהיה 24°-25°. ניתן להיעזר במדחום ולתלותו בסמוך למיטת התינוק.
חום גוף תקין לתינוק במדידה אקסילארית (מתחת לבית השחי): 36.3°-37.8°. כאשר חום גופו של תינוק עולה מעל ל-37.8° יש להיוועץ ברופא.
אם התינוק מתקשה לשמור על חום גופו והחום מתחיל לרדת בין 36°-36.3°, יש לחמם אותו ולוודא שחום גופו עולה. ניתן להוסיף שכבת ביגוד וכובע, אך זה כשלעצמו אינו מספק, וחשוב לחמם את סביבת התינוק על-ידי מקור חום חיצוני ולהוסיף חיבוק קרוב והחזקה בקרבת תנור. רצוי לחזור ולמדוד חום עד אשר חום גופו של התינוק מגיע לנורמה: 36.3°-37.5°.
סימנים מוקדמים לפגיעות קור בקרב תינוקות: חום גוף נמוך מ-36°, העלול להתבטא באדישות, בכי חלש, עור פנים אדמדם או חיוור כחלחל, תגובה איטית, נמנום, סירוב לאכול, אי שקט. בעת הופעת אחד מהסימנים, יש להיוועץ ברופא.
רחצה
מומלץ לרחוץ את התינוק בסיוע ולא לבד, לפחות בהתחלה.
פעילות זו מהווה, בדרך כלל, מקור הנאה להורים ולתינוקם ולכן רצוי לערוך אותה כאשר ההורים פנויים ואינם לחוצים בזמן.
יש לזכור כי ההסתגלות למעברים אצל התינוק אינה תמיד קלה ובתחילה התינוק עלול להביע התנגדות בבכי.
יש להתייחס לשונות של תגובות תינוקות למעברים כמו: הפשטה, אמבטיה, יקיצה, שינה, הקשורים למזג של התינוק, לוויסות העצמי ולשלב ההתפתחות בו הוא נמצא, ובהתאם להתנהגותו יש להתאים את התנהגות ההורים כלפיו.
על מנת ליצור שלווה והנאה הדדית בעת הרחצה, יש לעזור לתינוק ליהנות על-ידי מעברים הדרגתיים משלב ההלבשה להפשטה ומשלב בו הוא עירום ויבש להכנסה למים. השארת גופיה או חיתול מבד, על גופו של התינוק, בעת ההכנסה לאמבט, יכולה לסייע להקל על המעבר.
יש להכין מראש את הציוד לרחצה ואת בגדי התינוק.
בעת הרחצה רצוי שטמפרטורת החדר תהיה 24°-25°. מומלץ לכוון את מד המעלות (הטרמוסטט) של דוד המים החמים לטמפרטורה שלא תעלה על 49°. טמפרטורת המים באמבטיה צריכה להיות חמימה: 37°-38°. ניתן לחוש את חום המים על-ידי הכנסת מרפק או בעזרת מד טמפרטורה מותאם למים.
בהכנסת התינוק למים יש לאחוז בו בשתי ידיים ולתת לו שהות להתרגל למים.
הרחצה מתחילה מאזור הראש. יש להקפיד על רחיצה בין קפלי העור, כמו הצוואר, בית השחי והמפשעות. לאחר הרחצה יש לנגב את התינוק היטב במגבת יבשה ולהלבישו מיד.
השימוש בטלק ושמן תינוקות אינם מומלצים מאחר והם סותמים את נקבוביות העור.
טבור - לייבוש הטבור, ניתן להשתמש באלקוקסידין בכל החתלה ולאחר הרחצה. במקרה של אודם, הפרשה סביב הטבור או הופעת ריח חזק יש לפנות לרופא ילדים. אם הטבור אינו נושר מעבר לשבועיים מומלץ להתייעץ עם רופא.
אוזניים ונחירי האף - אין לנקות בעזרת קיסמים. ניתן לנקות בצמר גפן רטוב במים פושרים וסחוט. אין לחדור אל תוך תעלת השמיעה.
עיניים - הפרשות מהעין יש לנגב בגזה נקייה ובמים רתוחים פושרים, מצד הרקה לכיוון האף.
ציפורניים - ניתן לגזור ציפורניים במספריים בטיחותיים המיועדים לתינוקות. רצוי לגזור כאשר התינוק ישן וגפיו רפויות.
לבטיחות: אסור להשאיר תינוק לבד באמבטיה, אפילו אם התינוק מושם בכיסא מיוחד לאמבט!
החתלה
מומלץ ליצור קשר-עין עם התינוק בעת ההחתלה וההלבשה ולשוחח עימו.
מומלץ לחתל את התינוק על-גבי משטח ישר שיאפשר גישה נוחה לתינוק.
רצוי לרפד את המשטח ולהשתמש במגן ראש.
יש לדאוג לשים במרוכז ובהישג יד את הציוד ההכרחי להחתלת התינוק.
ניגוב באזור הגניטלי, יעשה על-ידי מטלית לחה, מכיוון אברי המין לכוון פי הטבעת (במיוחד לבנות).
למניעת תפרחת חיתולים, מומלץ להחליף חיתולים לעתים קרובות (6-8 חיתולים ביום) ולמרוח משחה מגינה.
לשמירה על בטיחות: אין להסיר יד מהתינוק במהלך ההחתלה.
הלבשה
הלבוש מהווה בידוד ושמירה על חום הגוף. סוג הלבוש לתינוק יותאם למזג האוויר.
בחודשי החורף יש להלבישו בשתי שכבות עם שרוול ארוך ומכנס עם רגליות. יש לכסות את התינוק בשמיכה עם מילוי דק, סינתטי או שמיכת פליז.
בקיץ רצוי להלביש בגדים קלים ואווריריים (שתי גופיות ומכנס עם רגליות עד גיל חודש-חודשיים, לפי סימנים שהתינוק מראה על נוחות/ אי-נוחות).
השכבת התינוק ושינה
בתקופה הראשונה לחייו, ישן התינוק 16 שעות ביום בממוצע. בזמן השינה אין צורך לשמור על שקט מוחלט בסביבתו.
יש להשכיב את התינוק על הגב בשינה, למניעת "מות עריסה". יש לדאוג שהמזרן יהיה קשיח וכי המיטה ריקה מעצמים שונים העלולים לגרום לחנק. בנוסף לכך, למניעת "מוות בעריסה", מומלץ לתת לתינוק מוצץ לקראת השינה (לתינוק יונק – רק לאחר ביסוס ההנקה).
בשעות העירות ניתן להשכיב את התינוק על הבטן - בהשגחה! תנוחה זו חשובה לפעילות התינוק לחקירת הסביבה ולהתפתחות.
האכלה
חלב אם הוא המזון המומלץ ביותר לתינוק עד גיל שישה חודשים לפחות, בין אם הוא ניתן בהנקה או בשאיבה- רצוי בהנקה.
מספר הנקות ביממה - מומלץ להיניק, על פי דרישת התינוק, 8-12 הנקות ביממה. המרווחים בין הארוחות אינם קבועים ואין הבחנה בין יום ללילה. במשך הזמן, עם העלייה במשקל וגיל התינוק, משך ההנקות, מספרן והתדירות משתנים. (מידע נוסף בשאלות ותשובות בנושא הנקה)
אופן ההאכלה - חשוב מאוד להתייחס לאופן ההאכלה, בעת ההאכלה יש להקפיד על מגע קרוב- צמוד, איסוף התינוק בזרועות ההורה, ושמירה על קשר-עין, גם לתינוק שאינו יונק. כמו כן, מומלץ להתעניין אך ורק בתינוק בשעת ההאכלה, ולא לעסוק בפעילויות אחרות.
תרכובת מזון לתינוקות - כאשר, מסיבות שונות, ניתנת תרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל), יש להקפיד להכינה לפי הוראות היצרן. אין להכין חצאי כמויות. תרכובת מזון מוכנה יש לחמם בכלי עם מים חמים ולא במיקרוגל! שארית תמ"ל מהארוחה יש לשפוך ולא לתת שוב לתינוק.
בשבועות הראשונים לחיים מומלץ להימנע משהייה במקומות סגורים, הומי אדם כמו קניונים. עדיף לצאת לאוויר הפתוח. כמו כן מומלץ לנקוט משנה זהירות בחשיפת התינוק למגע קרוב עם ילדים או אנשים מחשש להעברת מחלות.
התנהגות התינוק
תינוקות שונים זה מזה במראם, בסגנון התנהגותם וביכולתם לקבל שינויים ולהסתגל לסביבה החדשה. סביבה חדשה זו שונה לחלוטין מהסביבה ברחם, בה שהה התינוק עד ליום לידתו.
גם ההורים עוברים תהליך של הסתגלות לתינוק ולומדים להכירו. יש להיות עם אורך-רוח וסבלנות ללמידת ה"ריקוד המשותף" של הורה – תינוק.
הביטוי של התינוק לצרכיו ולקשיי ההסתגלות הוא בבכי. חשוב ללמוד, להכיר ולהבין את משמעות הבכי: רעב, אי נוחות, רטיבות, צורך בקרבה ובמגע.
בכי הוא ביטוי התפתחותי נורמטיבי של התינוק, ביטוי תקשורתי תקין מהתינוק אל הוריו (או אל מטפל עיקרי). במהלך הטיפול בתינוק לומדים ההורים לזהות ולהכיר צורות וסגנונות שונים של בכי תינוקם: בכי מרעב, מעייפות, מרצון למשחק, מרצון לביטוי עצמי. לעתים עלולים ההורים לחוות תסכול, ייאוש, מפאת חוסר הבנתם את צרכי תינוקם- זוהי חוויה שכיחה וידועה. מומלץ לשתף ולהיעזר בבני משפחה, באחות טיפת חלב, ברופא אם עדיין קיימת תחושת חוסר אונים בהרגעת התינוק, אך בכל מקרה אין לטלטל תינוקות!
יציאה מהבית
התינוק זקוק לאור השמש ולאוויר צח. כדאי לצאת עימו כאשר מזג האוויר מאפשר זאת.
מומלץ להימנע משהייה עם התינוק באזורים הומי אדם (קניונים וכו') ולהרחיקו מילדים ומבוגרים החולים במחלות מדבקות.
בתקופת הקיץ מומלץ לצאת בשעות הבטוחות: עד 10:00 בבוקר ומשעה 16:00 אחה"צ.
סביבה בטוחה בנסיעה ברכב - חובה להתקין מושב בטיחות מותאם לגיל הילד ועומד בתו- התקן הישראלי. אין להושיב תינוק במושב הקדמי ברכב. עד גיל שנה מומלץ להושיב את התינוק בעת הנסיעה בתנוחת חצי שכיבה, כשפניו במהופך לכיוון הנסיעה.
בכל מקרה אין להשאיר תינוק ללא השגחת הורים/ מטפל עיקרי (לא השגחת ילד), לא בבית, לא בחוץ ולא ברכב!
לסיכום - התינוק זקוק לאהבה, מגע, מילוי צרכיו הבסיסיים, כדי לפתח אמון בסביבתו. ההורים גם הם זקוקים להדרכה, עידוד ותמיכה של האחות בטיפת חלב, ביכולותיהם במימוש צרכי התינוק, על-ידי למידת התינוק הייחודי שלהם.
*המידע מבוסס על מאמר של עדי לנדסמן, RN,BA , מרכזת אם ילד, לשכת הבריאות המחוזית, ת"א ויונה פרבר, RN,MPH , ע/מפקחת ארצית בבריאות הציבור תחום אם ילד, שהתפרסם בספר "בריאות התינוק והפעוט- מידע שימושי לצוות טיפת חלב", בעריכת ד"ר יעקב אורקין, פרופ' יונה אמיתי וגב' מירה חונוביץ, הוצאת דיונון, 2011. קרדיט: משרד הבריאות
האתר מספק מידע כללי ואינו מהוה עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם איש מקצוע מוסמך שהוא רופא, רוקח, תזונאי, פיזיותרפיסט או כול מומחה אחר בהתאם לעניין, על בסיס אישי ופרטני. אין להסתמך על מידע המופיע באתר לשם החלטה על טיפול רפואי כלשהו. הגלישה באתר כפופה לתקנון השימוש